הסכמי ממון נערכים בין בני זוג העומדים להינשא (ובמקרים מסוימים אף במהלך הנישואין); וכן בין בני זוג 'ידועים בציבור' (לרבות חד מיניים).

על אף שבעבר זוגות רבים נרתעו מעריכת הסכמי ממון וניתן היה להבחין במגמה זו בעיקר בקרב זוגות המצויים במערכת יחסים מסוג 'פרק ב', כיום ניתן להבחין במגמה הולכת וגוברת לערוך הסכמי ממון גם במסגרת נישואין ראשונים.

זהו הסכם שהולך ותופס תאוצה והיום כמעט כל זוג מעדיף לחתום על הסכם כזה, כדי להגן ולהישמר מפני תביעות עתידיות.

מגוון הלקוחות להם אני עורכת הסכם שכזה הוא רחב וכולל זוגות צעירים לפני נישואים, זוגות בפרק ב', זוגות המצויים במערכת יחסים מסוג 'ידועים בציבור', זוגות בהם קיימים פערים כלכליים גדולים ועוד.

​

הסכם ממון ביחסים רומנטיים

הרתיעה הקיימת מהתעסקות בעריכת הסכם ממון קשורה בעיקר לחוסר הנוחות הכרוך בשילוב עניינים כספיים עם המאפיינים הרגשיים והרומנטיים של הקשר הזוגי. ההתדיינות על ההיבטים הכספיים אינה נתפסת כהולכת יד ביד עם הרומנטיקה והאהבה ומטבע הדברים, הגדרת הגבולות בהיבט הכלכלי מנפצת אשליה מסוימת בדבר היעדר הגבולות של הקשר הרגשי.

 

​חוק יחסי ממון ו"איזון משאבים"

חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע, כי כל הנכסים שצברו ע"י כל אחד מבני זוג נשואים במהלך שנות הנישואין, יחולקו בחלקים שווים ביניהם. כפועל יוצא מכך, במקרה של פקיעת הנישואין עקב גירושין או מוות, קמה הזכות של בן הזוג לחלקו ברכוש המשותף ולביצוע של 'איזון משאבים'.

​הוראת ס' 2 לחוק יחסי ממון מאפשרת לכל זוג – טרם הנישואין, במהלכם ולקראת פירוד – לערוך הסכם ממון ובמסגרתו להסדיר את אופן ההתנהלות הכלכלית במהלך הנישואין ואת חלוקת הרכוש במקרה של פרידה.

​חשוב לציין שחוק יחסי ממון חל רק על זוגות נשואים ועל העתידים להינשא, ולא על ידועים בציבור ו/או חד מיניים ו/או זוגות שנישאו לפני שנת 1974 (עליהם חלה 'חזקת השיתוף'). על כן, קיימת חשיבות לעריכת הסכם ממון לבני זוג החיים יחד במסגרת זוגית ללא המיסוד הפורמאלי (קרי: מסגרת יחסים של ידועים בציבור) שכן מסגרת זוגית זו עשויה לעורר מחלוקות רכושיות מורכבות לא פחות מאלה שעשויות להתעורר בין בני זוג נשואים.